חודש ספטמבר כבר התחיל ונראה שגם האופטימיים והחיוביים ביותר שבינינו כבר השלימו לגמרי עם המצב: הקורונה כאן ואין לה כוונות לעזוב בזמן הקרוב. הרבה מאיתנו עברו לעבוד באופן מלא מהבית, ונראה שהמעסיקים אוהבים את השיטה, שחוסכת להם לא רק סיכויי הדבקה, אלא גם (ובעיקר) משאבים יקרים. כל כך אוהבים, שעוד ועוד מקומות עבודה שוקלים להשאיר את הסידור הזה גם בימים שאחרי מציאת החיסון המיוחל. להם תוסיפו גם את הילדים שלומדים מהבית, אינספור מובטלים שמחפשים קצה חוט לתעסוקה חדשה – וכל אלה מביאים אותנו למצב שבו כמעט מדינה שלמה מבלה את רוב יומה מול מסך המחשב – אם בחדר העבודה, בפינת האוכל או בסלון.
גם אני חלק מהסטטיסטיקה הזאת. מאחר וכבר אין לי דיי ג'וב כשכירה, אני מקדישה את כל כולי לניהול העסק החדש וכך מוצאת גם את עצמי מעבירה את תקופת הקורונה בעיקר מול המחשב בחדר העבודה.
כשתיכננתי את הבית שלי דאגתי לכל החדרים – למעט חדר העבודה. התקציב נגמר, אז חיברתי שני שולחנות עבודה ישנים מהבית של ההורים, ויצרתי לעצמי שולחן עבודה אחד גדול שענה על כל הצרכים. מאחר ועבדתי בעבודה נוספת, זה לא הטריד אותי במיוחד. כל עוד איזור האירוח היה ראוי וייצוגי – חדר העבודה הפך למעין מחסן בו אני במקרה גם עובדת כמה שעות בשבוע.
ואז הגיעה הקורונה. עקב היותי חלק מקבוצת סיכון, מצאתי את עצמי בסגר כפוי מטעם עצמי שכולל ימים ארוכים בבית. השעות שביליתי בחדר העבודה גרמו לי פתאום להרגיש דיכאון בחדר הסתמי. איך ייתכן שהמעצבת מבלה את רוב שעותייה בחדר לא מעוצב?
אז התחלתי לחשוב מה בא לי, שוטטתי הרבה בפינטרסט, חיפשתי מקורות השראה וניסיתי להבין מה מדבר אליי – ולא הצלחתי להגיע להחלטה. יום אחד בא לי חדר ירוק (כי ירוק מרגיע), יום אחר בא לי סגול (כי זה הצבע של המיתוג שלי), אבל אף אחד מהצבעים לא ישב בול. במקביל, התחלתי לחשוב על תכנון החדר. מה חסר? עוד איחסון, כמובן, ואולי קצת תצוגה. ניסיתי לחשוב איך למצוא פתרונות לחדר שמידותיו גם ככה מאוד קטנות.
ואז ראיתי את סדרת הפוסטים הזאת באינסטגרם של טמבור, והתאהבתי.
הקיץ כבר הגיע, הייתי עמוק בפנטזיות על חופשה ביוון והבנתי שמה שייתן לי הכי הרבה השראה זה החופש. החופש בעשייה, החופש שנמנע ממני בגלל הקורונה, החופש שנותן לי מוטיבציה להמשיך לעבוד כדי לצאת אליו עם הרבה כסף בכיס לבילויים והנאות. מיד התחלתי לקחתי מידות והכנתי הדמיה.
בתקציב מינימלי (כי עזבתי את העבודה הקבועה שלי, זוכרים?) יצאתי לדרך. רכשתי כיסא חדש וארונית מדפים מאיקאה שתוכל להחזיק משקלים כבדים, צבע סופרקריל (Neon Blue) של טמבור וטפט מדבקה לבן דמוי עץ של די.סי פיקס, כדי לצפות את החלק העליון של השולחן (לצפות את כולו זה פרויקט מסובך מדי – על כל מדפיו ומגירותיו). את שאר החומרים כבר היה לי בבית.
הקדשתי יומיים לפרוייקט ולהלן התוצאות:
רוצים שאעזור גם לכם לשדרג את חדר העבודה או פינת העבודה? דברו איתי!
אחרי נסיונות כיסתוח וכשהבנתי שאופציית החלפת הרקע המובנית באפליקצית הזום פחות עובדת עבורי, הבנתי שאני חייבת למצוא פתרון, ועכשיו אני מביאה את הרעיונות שאספתי אליכם.
איך מעצבים דירה שכורה, כשרבים מאיתנו עברו לעבוד מהבית ויש צורך לארגן פינה משרדית וחוזה השכירות מלא בתנאים מכשילים שלפיהם אסור לצבוע קירות ו/או לתקוע מסמרים, או שאפשר אבל בתנאי שנחזיר את הדירה בסיום השכירות למצבה המקורי – ופחות מתחשק להתעסק עם צביעות והתעסקויות נוספות
היום אפשר להניח שכמעט לכולם יש לפחות רהיט אחד של איקאה בבית, אבל מעטים יודעים שאפשר להפוך גם את הפריט הכי גנרי וחרוש למיוחד וייחודי – כל מה שצריך זה רצון ושתי ידיים טובות.
4 תגובות
נתקלתי במקרה. מאוד אהבתי
מלא רעיונות. מומלץ!
אחלה טיפים כשעובדים היברידית ממש זקוקים לרעיונות כאלה. תמשיכי לכתוב!